קרייטר נ' מש"י - מאגר שמות החיוג הישראלי ואח'

החלטה ביחס לשאלון

לפניי בקשת התובע (להלן: "המבקש") ליתן צו נגד הנתבעת 1 והנתבעת 2 (להלן: "המשיבה 1" והמשיבה 2, וביחד ייקראו: "המשיבות") להוסיף ולענות על שאלות אשר הועברו לידיהן במסגרת שאלונים.

טוען המשיב, כי שלח למשיבות שני שאלונים כשהשאלון הראשון הכיל שאלות, אשר היו מיועדות לשתי המשיבות ועותק ממנו נמסר לשתיהן (להלן: "השאלון הראשון") והשאלון השני הפנה לשאלון הראשון אך הכיל שאלות אשר היו מיועדות רק למשיבה 2 (להלן: "השאלון השני").

טוען המבקש, כי המשיבות לא השיבו על שאלות רבות בטענות אשר אין בהן ממש תוך התחמקות ממתן תשובות, כשהמשיבה 2 אף התעלמה כליל מהשאלון הראשון ולא השיבה עליו.

המשיבה 1 התייחסה בתגובתה לשאלות עליהם הלין המבקש כי לא נענה על ידה.

המשיבה 2 בנוסף להתייחסותה לשאלות לגופן הוסיפה כי השבה על כל שאלות בצורה ממצה ומספקת , כשבמידה ושאלה מסוימת לא נענתה לשביעות רצונו של המבקש הרי שהסיבה לכך הינה בגוף השאלה ולא בתשובה שניתנה לה. באשר לשאלון הראשון טוענת המשיבה 2 כי טענה כי השאלון אינו מופנה אליה ישירות ושאלותיו אינן רלוונטיות ומותאמות לגביה.

אתייחס לשאלות לגביהן מבוקש הצו כאמור בבקשה:

השאלות המופנות למשיבה 1:

שאלות 2(א),3, 4(א),5(ה),7, 8(א),9, 10(ה),11, 12, 13(א), 14(א), 14(כא), 17(א), 18(א), 19, 20, 21- באשר לשאלות אלו במסגרת השאלון בקש המבקש מהמשיבה 1 לפרט מה נכון ומה לא נכון באמור בסעיפים מסוימים או אמירות מסוימות בכתב התביעה.

טוענת המשיבה 1 כי שאלות מהסוג הזה אינן מתאימות לשאלונים , משדרישה להשיב מה נכון או מה לא נכון בסעיף מסוים מהווה דרישה להודיה בעובדה המוסדרת בתקנות 102- 104 לתקנות סדר הדין האזרחי- תשמ"ד(להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי "), ולא במסגרת שאלונים.

בבקשתו ובתשובה לתגובה טוען המבקש, כי השאלות מתאימות לשאלון ונועדו לקבל תשובות ברורות לגבי השאלות השנויות במחלוקת. טוען המבקש, כי מאחר שהמשיבה 1 הכחישה רבות מהטענות האמורות בכתב התביעה בצורה גורפת בניגוד לתקנה 85 לתקנות סדר הדין האזרחי, ניתן לחייבה לפרט אלו עובדות מוכחשות על ידן ובאלו עובדות הן מודות כשניתן לעשות זאת בין היתר דרך של שאלון.

עיון בכתב ההגנה של המשיבה 1 מגלה, כי אין מדובר במקרה בו המשיבה 1 פעלה בניגוד לתקנה 85 לתקנות, שכן במסגרת כתב ההגנה הכחישה את העובדות תוך הוספה ופירוט טענותיה.

הפניית שאלונים לצד שכנגד הינו מכשיר מקדמי אשר נועד לבירור עובדות נוספות אשר אין זכרן בא בכתבי הטענות (בג"צ 3330/97 עיריית אור יהודה נ' ממשלת ישראל (מאגר המשפטי נבו))

ניסוח השאלות באופן המתבקש , כך שהתובעת תפרט האם עובדה או אי קיומה של עובדה האמורה בכתב התביעה הינו נכון אם לאו , הינו למעשה דרישה להודות בעובדות אשר סבורני, כי אין מקומה במסגרת הבקשה למענה על שאלון המופנה לצד שכנגד. נכון כי בין יתר המטרות של מכשיר לגילוי מידע באמצעות שאלון הינו להשיג הודיה מאת הצד שכנגד , אולם הודיה זו מהצד שכנגד אין להשיג בדרך של שאלה האם סעיף זה או אחר נכתב התביעה הינו נכון אם לאו, שאלות אשר יש לבררם במסגרת חקירתם של העדים בבית המשפט או במסגרת התקנה הספציפית לעניין זה , תקנה 103 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד- 1984 , דרישה להודות בעובדה או מסמך.

לאור זאת, איני מחייבת את הצד שכנגד לענות על שאלות אלו.

שאלה 6(א)-בשאלה זו נדרשה המשיבה 1 להשיב באשר לקבלת כספים מאת המשיבה 2 מהכספים אשר שולמו על ידי התובע . בתשובה לשאלה זו ענה מר עמנואל משי , מי שמכהן וכיהן בתקופה הרלוונטית כמנהל השירותים המקצועיים של המשיבה 1, והצהיר מטעם המשיבה 1, כי לא הוא אשר עסק בהעברת הכספים.

סבורני כי השאלה הינה רלוונטית לבירור המחלוקת בין הצדדים, הנני מורה למשיבה 1 להמציא תצהיר של מי מטעמה אשר יש בידו לענות על שאלה זו.

שאלה 6(ב)- המשיבה 1 לא ענתה על השאלה. כמו כן בתגובתה לבקשה לא התייחסה לסעיף זה לגופו. סבורני כי השאלה הינה רלוונטית לבירור המחלוקת הנני מורה למבקשת להגיש תצהיר של מי מטעמה אשר יש בידו לענות על שאלה זו.

שאלה 10(א)- המשיבה 1 לא ענתה על שאלה זו משסברה כי השאלה כללית מידי ואינה ניתנת למענה. עיון בשאלה מגלה כי אין מדובר בשאלה כללית אלא להסכמים אשר לטענת המבקש בתביעתו נקשרו עם המשיבות 1 ו-2 החל מיום 6.4.11 ובגינם שולמה התמורה לטענת התובע. משהשאלה רלוונטית לבירור המחלוקת בין הצדדים באשר להסכמים אלו, הנני מורה למשיבה 1 לענות על השאלה.

שאלה 10(ד)- המשיבה 1 לא ענתה על השאלה עליה נשאלה. משהשאלה רלוונטית לבירור המחלוקת בין הצדדים הנני מורה למשיבה 1 לענות על השאלה.